המידע מוגש לציבור מטעם ארגון הרופאים הווטרינרים לחיות הבית וסוסים בישראל:

קדחת מערב הנילוס (קמ"ה)

 
נגרמת ע"י נגיף (West Nile virus) המשתייך לקבוצת ה- Flaviviruses , אשר רבים מהמינים בה מועברים ע"י יתושים. עופות בר נחשבים מאגר הנגיף ומקור ההדבקה , (reservoir) פרוקי רגליים, בעיקר יתושים הם המעביר (vector) כאשר בישראל נמצא נגיף זה ביתושים מהסוגים Culex וAedes,   (ולעיתים נדירות Anopheles).

ברב המקרים הדבקה בנגיף תחלוף ללא סימנים קליניים, כאשר במקרים מסוימים, מתפתחים סימנים דמויי שפעת אשר יכולים להיות מעט שונים בין בני אדם ובעלי חיים, ביניהם – חום, חולשה, כאבי ראש וכאבי שרירים ומפרקים. במקרים קשים עשויה להתפתח דלקת ברקמות המוח ועמ"ש אשר עלולה להוביל לנזק עצבי קבוע ואף למוות. בבני אדם תחלואה הינה בעיקר באנשים מבוגרים.
 
מרבית היונקים ובכללם חיות בית לרוב אינם מראים סימנים קליניים בעקבות הדבקה, יוצאים מהכלל הינם בני אדם וסוסים אשר נדבקים בנגיף ועשויים לפתח מחלה קשה, אך אינם מעבירים אותו ("מאכסנים סופיים"). לעומת זאת, עופות הנדבקים בנגיף, לרבות עופות נודדים, מסוגלים להעביר אותו, באמצעות יתושים, למאכסן אחר ובכך להפיץ את הנגיף. עופות ממינים שונים עשויים גם הם לפתח סימנים קליניים, בעוד עופות רבים לא יפתחו מחלה לאחר הידבקות בנגיף. עופות מים, עורבניים, יונים, דורסים וציפורי שיר נחשבים רגישים למחלה. תוכיים ותרנגולאים לא נחשבים רגישים.

המחלה תועדה בפעם הראשונה בישראל בשנות ה- 50, ומאז הופיעו מקרים כל כמה שנים לסירוגין, עד לשנת 1999-2000, בה היתה התפרצות שגרמה נזקים למשק החי ולפגיעה קשה בבני אדם. מאז, הנגיף נחשב לאנדמי - שוכן קבע בישראל ומזוהה כמעט בכל שנה ביתושים, בעופות בני אדם וסוסים.
 
השנה, במקביל לתחלואה משמעותית בבני אדם, נראתה עלייה בתחלואה (מלווה בתמותה) במינים וטרינריים.
 
מתוך אתר משרד הבריאות:
תסמיני המחלה באדם בדרך כלל, קלים מאוד ודמויי שפעת, החולפים מאליהם. 
תקופת הדגירה, מרגע העקיצה ועד להתפתחות הסימנים הקליניים היא 5-21 ימים (בדרך כלל 6 ימים) והמחלה נמשכת, לרוב, 3-6 ימים.
 
לרוב נצפים: חום, כאבי ראש, חולשה, כאבי פרקים ושרירים, דלקת בלחמית העין, פריחה ולעיתים בחילות ושלשולים.
סיבוכים נדירים אפשריים הם: דלקת חדה של המוח או דלקת קרום המוח.
לעיתים נדירות ומצערות מסתיימת המחלה במוות.
 
עמ להתמגן כנגד היתושים מומלץ להשתמש בתכשירים דוחי יתושים המאושרים ומתווים לשימוש על ילדים ומבוגרים ורשתות למרחבי המחייה.
לבעלי אורוות וסוסים מומלץ לפנות לרופאים הוטרינרים המטפלים ולחסן כנגד המחלה.
 
נכתב ע"י ד"ר גילי שוורץ, חברת ארגון הרופאים הוטרינרים לחיות הבית בישראל, רופאת סוסים ודוקטורנטית במעבדה של ד"ר אמיר שטיינמן (בית הספר לרפואה וטרינרית)
וד"ר אורן ארסטר (המכון הווטרינרי ע"ש קימרון)