פלזמה : באילו מקרים לתת?
דר' עופרה אוברקלייד, בנק הדם לחיות מחמד.

השימוש במוצרי דם בעולם הרפואה הווטרינרית תפס תאוצה בשנים האחרונות והשתדרג מאד , הן מבחינת ההיקף והן מבחינת איכות הטיפול הניתן לחיית המחמד . עם זאת, בעוד שברפואה הומנית יש קווים מנחים לשימוש נכון , המגובים ע"י מחקרים מדעיים עתירי תקציב , בתחום הווטרינריה ההמלצות לשימוש נכון מתבססות (יחסית )על מעט מחקרים ובעיקר על ניסיון אמפירי שגובש בשטח, ועל הבנתנו את התהליכים הפיזיולוגים והפתופיזיולוגים במצבי המחלה השונים.
ב-10 השנים בהן קיים בנק הדם צברנו יידע וניסיון רב הן בטכניקות של הפקת מוצרי דם והן בהמלצות לשימוש נכון באינדיקציות השונות , הרבה בזכות שיתוף הפעולה הפורה עם הווטרינרים במרפאות השונות שנעזרו בשרותי בנק הדם . בימים אלו אנו שוקדים על פרוייקט משוב ואיסוף נתונים  מעמיתנו הווטרינרים בכדי לעדכן את ההנחיות וההמלצות לשימוש במוצרי דם.
מאמר זה מיועד לסקור את האינדיקציות השונות למתן פלזמה ואת הרציונל הפיזיולוגי/רפואי העומד מאחוריהן.

סוגים שונים של מוצרי פלזמה
פלזמה טרייה
שהופקה ממנת דם מלא ( בד"כ ע"י סרכוז מיוחד ) מכילה את כל פקטורי הקרישה וכן חלבונים חשובים כגון אלבומין, anti thrombin, alpha macroglobulin, anti plasmin, פיברינוגן  ועוד.

FFP (fresh frozen plasma)
פלזמה שהופרדה והוקפאה בהקפאה עמוקה תוך 6 שעות מלקיחת הדם. כל מרכיבי הפלזמה החשובים נשארים יציבים ושומרים על יכולת פעולתם , כולל הפקטורים הרגישים (vWF  ופקטור VIII ) למשך תקופה של שנה. אחרי שנה המוצר מתוייג כ- frozen plasma ונשאר בתוקף לעוד 4 שנים , בהקפאה עמוקה כמובן.

FP ( frozen plasma )  
פלזמה שהוקפאה לאחר 6 שעות מהפקת הדם. פקטורים V ו- VIII פחות פעילים , אך שאר המרכיבים קיימים ופעילים.

LP ( liquid plasma )
פלזמה שהופרדה אך לא הוקפאה , ונשמרת בקירור. בעלת חיי מדף של עד 5 ימים מעבר לתום התוקף של מנת הדם ממנו הופרדה. בעלת רמות משתנות של פקטורי הקרישה היציבים יותר ואלבומין .                

PRP ( platelet rich plasma )
פלסמה עשירה בטסיות. מופקת מדם מלא טרי  וניתנת תוך 8 שעות מלקיחתו , ללא קירור. מגבלות אלו הן תוצאה של אורך החיים הקצר של הטסיות ורגישותן לקור.

Cryoprecipitate
מקטע זה מכיל פקטורים ספציפיים ( vWF , ופקטור VIII ) ופיברינוגן בריכוז גבוה בנפח קטן .

Cryosupernatant 
נקרא גם cryopoor plasma  . זהו מקטע הפלזמה שנשאר לאחר הפקת ה- cryoprecipitate .
מכיל אלבומין , אימונוגלובולינים ואת רוב פקטורי הקרישה .

אינדיקציות לשימוש במוצרי הפלזמה השונים
כהקדמה חשוב לציין כי בעבר השימוש בפלזמה יועד בעיקר לטיפול בקואגולופתיות , בין אם מולדות (המופיליה, vW  וכו' ) ובין אם נרכשות ( הרעלות , liver disease  , DIC וכו' ).
כולנו מכירים מצבי מחלה קשים ומורכבים אצל הפציינטים שלנו, ולא אחת אנו עומדים בפני התמודדויות עם חולה שהולך ומתדרדר , מפתח ראקציות דלקתיות כלל מערכתיות (systemic inflammatory response syndrome  - SIRS ) עם או בלי ספסיס,  כשל מערכות כללי, DIC וכו' . המצבים הללו מאופיינים , בין השאר , בהפרעות קשות בתפקודי הקרישה ולכן יש מקום לשקול טיפול בפלזמה על מנת לספק את פקטורי הקרישה והפיברינוגן לחולה ולמזער את הנזקים.
בשנים האחרונות הולכת ונבנית הכרה ביתרונות הנוספים של מרכיבי הפלזמה השונים בהתמודדות עם מצבי מחלה מגוונים , אותם נפרט במאמר זה.

הפרעות קרישה – coagulopathies
* מולדות:
המופיליה A – חסר בפקטור VIII  . טיפול באמצעות FFP או cryoprecipitate .                                                                                         
המופיליה B – חסר בפקטור IX . טיפול באמצעות FFP.
Von willibrand   - חסר ב- vWf  . טיפול באמצעות FFP או cryoprecipitate .
במחלות אלו הטיפול ניתן בעת הצורך, במצבי משבר. במידה ויש דימום מאסיבי לעיתים יש צורך לשלב תרכיז תאים בטיפול.
Fibrinogen deficiency – חסר בפיברינוגן או פגיעה בתפקודו . יכול להיות מולד או נרכש ( במחלות כבד, למשל )  טיפול באמצעות FFP או cryoprecipitate .
קיימים מצבים מולדים נוספים של חסרים בפקטורי קרישה מסויימים, כמו למשל חסר בפקטור XII , אשר פחות באים לידי ביטוי בהפרעות קרישה . אם בכל זאת מופיעה בעיית קרישה ניתן לטפל עם FFP.
טחול קרוע
טחול קרוע

* הפרעות קרישה נרכשות:
הרעלת אנטיקואגולנטים – גורמת לאינאקטיבציה של ויטמין K ולפיכך פוגעת בשפעול פקטורים II,VII,IX,X  ( extrinsic pathway ) . טיפול באמצעות FFP , FP או cryosupernant  בשילוב עם ויטמין K , כמובן . במידת הצורך לעתים צריך לשלב גם תאים אדומים בטיפול  ( תרכיז תאים או דם מלא ) .
מחלות כבד – בחלק גדול ממחלות הכבד ( hepatic necrosis , cirrhosis, porto systemic shunt , cholestasis,  chronic hepatitis ) יש האטה וירידה בייצור חלבונים , בניהם , בין השאר , פקטורי הקרישה , פיברינוגן, anti thrombin      ועוד , מה שעלול לגרום להפרעות קרישה, בין אם ירידה בתפקודי הקרישה ובין אם עליה ( קרישיות יתר ונטייה ליצור thromboemboli   ) . חסימת מרה יכולה לגרום לירידה בספיגה של ויטמין K ולכן להפרעת קרישה. טיפול בפלזמה מספק את פקטורי הקרישה החסרים, כמו גם חלבונים אחרים ( Anti Thrombin , Albumin  וכו' ) .

DIC – disseminated intravascular coagulopathy - מצב רפואי מסוכן, הכולל שפעול פתולוגי של מנגנוני הקרישה כתגובה למספר מחלות או תסמינים.  במצב זה מתהווים קרישי דם קטנים בתוך כלי הדם בכל הגוף. מאחר שקרישי דם אלו צורכים את פקטורי הקרישה והטסיות , נוצרת הפרעה בתהליך הקרישה עצמו וקיימים דימומים באזורים שונים בגוף . במקביל הקרישים שנוצרו  גורמים גם להפרעה בזרימת הדם הנורמלית לאיברים (כגון הכליות), מצב אשר יכול להוביל לאי-ספיקה של האיבר הספציפי.  DIC עלול לקרות גם במחלות כרוניות, ולהתקדם באופן איטי יותר – בעיקר בחולים קשים, כאשר יכולה להתפתח אי ספיקה כללית של איברים שונים בגוף, אשר מביאה למות החולה.  מצבים כמו ספסיס, SIRS( systemic inflamatory response syndrome )   , אנדוטוקסמיה, ווסקוליטיס, מכת חום, הכשת נחש, הרעלה, גידולים סרטניים וכד' יכולים לגרום ל-DIC . טיפול בפלזמה נועד לאזן את המערכת ע"י מתן פקטורי קרישה מצד אחד , וחלבונים כמו Anti thrombin  מצד שני. רצוי לשלב הפרין בטיפול, ניתן להוסיפו ישירות למנת הפלזמה .

דילול פקטורי קרישה – בד"כ עקב טיפול אגרסיבי בנוזלים במצבי דימום אקוטי. מצב זה נקרא secondary coagulopathy  . טיפול ע"י FFP עם או בלי RBC’s  בהתאם למצב. (אם הדימום מאד מאסיבי עדיף דם מלא טרי )  .

Hyper coagulation ( קרישיות יתר )  - במצבי איבוד חלבון אקוטיים או כרונים ( protein loosing nephropathy/enteropathy ) יש איבוד של anti thrombin  ולפיכך נטייה מוגברת ליצור קרישים. מתן פלזמה יכול לאזן את המערכת ע"י תוספת של AT  בפלזמה.

אינדיקציות נוספות לשימוש בפלזמה
דלקת לבלב ( pancreatitis )
מחלה קשה זו מאופיינת בשחרור רמות גבוהות של אנזימים פרוטאוליטים המפרקים ומעכלים את הרקמות הסמוכות ואף מגיעים לסירקולציה המרכזית וגורמים לתגובה דלקתית כללית סוערת בעלת מאפיינים קטבוליים.  מרכיב חשוב מאד בחלבוני הפלזמה הינו alpha macro globulin . חלבון זה קושר ומעכב אנזימים פרוטאוליטים ולכן מקובל לחשוב כי תורם לבלימת התקדמות המחלה ומיזעור הנזקים.
לבלב מוגדל ודלקתי יכול לגרום באופן משני לחסימת  מרה   ) עקב מעבר של ה- bile duct    בסמיכות ללבלב ) ולכן לירידה בספיגת ויטמין K ופגיעה בכבד  מה שמוביל להפרעות קרישה כפי שהוזכר קודם. כמו כן , פנקראטיטיס סוער עלול במקרים הקשים להתדרדר למצבי ספסיס ו- DIC  בהם נהוג ורצוי לטפל בפלזמה.
ב-2009 פורסם ב- journal of vet. Emergency and critical care  מאמר רטרוספקטיבי שבחן את השימוש בפלזמה ב – 77 חולי פנקראטיטיס . מסקנת הכותבים היתה כי לא היה יתרון לשימוש בפלזמה וכי אחוז התמותה בכלבים שקיבלו פלזמה אף היה גבוה יותר בהשוואה לכלבים שלא קיבלו. לכאורה נראה כי המסקנה היא כי עדיף שלא לתת פלזמה בחולי פנקראטיטיס . אולם עם זאת , סביר יהיה להניח כי אותם כלבים שקיבלו פלזמה מלכתחילה היו במצב קליני קשה יותר וההחלטה לתת פלזמה התקבלה בשלבים מתקדמים של התדרדרות המחלה. הרושם המתקבל משיחות עם ווטרינרים בשטח, בארץ ובעולם , מצביע על כך שהשימוש בפלזמה בחולי פנקראטיטיס אכן כן תורם להצלחת הטיפול.

מחלות כבד
הוזכר קודם בהקשר לטיפול בהפרעות קרישה. מלבד קואגולופתיות, מחלות כבד מאופיינות גם בירידה בייצור אלבומין וחלבונים נוספים . ניתן למזער את החסר הנוצר בחלבונים אלה ע"י מתן פלזמה.

Parvo virus infection
מחלה קשה זו מאופיינת בהרס של רירית המעי , איבוד דם מהמעי , איבוד חלבון מאסיבי  ( protein loosing enteropathy )  , דיכוי חיסוני, זיהום חיידקי משני עקב הדיכוי החיסוני ועקב טרנסלוקציה של חיידקי מעי למערכות הגוף השונות . במקרים הקשים יכולה להתדרדר לספסיס ול- DIC .
הפלזמה נותנת לחולה הפרוו פקטורי קרישה להתמודד עם ה- DIC , אלבומין להתמודד עם היפואלבומינמיה ,  אימונוגלובולינים להתמודד עם הדיכוי החיסוני והספסיס.    הפלזמה תורמת להעלאת הלחץ האונקוטי בזכות האלבומין והחלבונים הנוספים המצויים בה.
יהיה נכון לומר כי כטיפול להיפואלבומינמיה בלבד  נדרש מינון של 45ml/kg  פלזמה בכדי להעלות את רמת האלבומין ב- 1g/dl   , בהנחה כי אין יותר איבוד מתמשך של חלבון  ולכן , במיוחד בכלבים גדולים , נדרשות מנות רבות של פלזמה לתיקון האלבומין.  עם זאת, במצבים המורכבים הכוללים גם דיכוי חיסוני, ספסיס והפרעות קרישה , הפלזמה היא הנוזל המתאים ביותר להתמודדות עם רוב מרכיבי המחלה.

זיהומים קשים ( peritonitis , gastroenteritis, pneumonia , pancreatitis , endocarditis , sepsis)
ספסיס הינו מצב  של הרס מפושט של רקמות בגלל התרבות מהירה של חיידקים בדם ושחרור הרעלנים שלהם. מצב זה מלווה בירידה ברמות החלבון ( היפופרוטאינמיה, היפואלבומינמיה ) , ועלול להתדרדר ל- DIC עקב גירוי של tissue factor  ע"י רעלנים בדם , הגורם לשפעול הקרישה במנגנון גירוי האנדותל  . גם כאן הפלזמה תורמת חלבוני קרישה , אלבומין  ואימונוגלובולינים העוזרים בהתמודדות עם המרכיבים השונים של מצב המחלה הקשה הזה. במצבים אלו לעיתים רבות נגרמת וסקוליטיס חריפה המובילה להפעלת DIC , לדוגמא בהכשות נחש צפע.
 
פריטוניטיס חריף
פריטוניטיס חריף

Failure of passive transfer (FPT)
זהו מצב שבו מסיבה כלשהי הגורים לא קיבלו קולוסטרום בכמות מספקת, או שלא קיבלו בכלל , ולכן לא קיבלו את הנוגדנים שבו, או שלא הצליחו לספוג אותם. ניתן לספק לגורים כאלה נוגדנים ע"י מתן פלזמה. הדרך הטובה ביותר היא במתן IV. בילודים בהם הגישה לכלי דם היא בלתי אפשרית ניתן לתת PO בשעות הראשונות. בהמשך ניתן לתת IP(intra peritoneal ) או SQ , אם כי המוצר המועדף במקרים אלו הוא סרום ולא פלזמה ( בכדי לא לתת גם את האנטיקואגולנט שבפלזמה ) .

טראומה משמעותית
מאמר שהתפרסם ב- journal of trauma 2009  ( רפואה הומנית ) בחן רטרוספקטיבית את אחוזי ההשרדות של פגועי טראומה שקיבלו עירויי מוצרי דם בכמות מאסיבית. מסקנת החוקרים היתה כי יחס גבוה של FFP:PRBC ( הרבה מנות פלזמה ביחס לתרכיזי תאים ) שיפר באופן משמעותי את אחוזי השרידות, וכי יש יתרון למתן מוקדם ככל האפשר של FFP בטיפול במצבים הללו.

שימוש בפלזמה- התפלגות במחקר שנערך ארה"ב
השכיחות במתן פלזמה ע"פ המחקר:
47% על רקע צורך בפקטורי קרישה
63% על רקע צורך באלבומין
10% על רקע צורך ב-alpha macroglobulin
13% על רקע צורך באימונוגלובולינים – פרוו, ספסיס, פצעי נשיכה קשים, פריטוניטיס ופנאומוניה
Clinical indications for use of fresh frozen plasma in dogs : 74 dogs JC Logan et al ; JAVMA, Vol 218, No.9, May 1 , 2001
כפי שניתן לראות הטיפול בפלזמה ניתן לצורך מענה על מס' צרכים בו זמנית , מכיוון שמצבי המחלה מאופיינים בריבוי בעיות.
 
הכשת נחש צפע
הכשת נחש צפע


לצורך המחשה פרקטית נציג שני מקרים ממרפאתנו , בהם נעשה שימוש במנות פלזמה . אנו מאמינים כי הפלזמה במקרים אלו תרמה תרומה משמעותית ביותר להצלחת הטיפול.
 
מקרה  1 – "טויה"
כלבת לברדור בת שנתיים וחצי, מעוקרת ומחוסנת , שוקלת 27 ק"ג.
התקבלה בשבת בחרום, כאשר יום לפני רצה עם בעליה 14 ק"מ ונחלשה מאד לקראת הסוף. הגיעה למרפאה עם תלונה של הקאות ושלשול דמיים מהבוקר , חולשה ואפאטיות.
בדיקה פיזיקלית : שלשול שחור דמי עם חתיכות רקמת רירית וקרישי דם , ריריות היפרמיות , חולשה קיצונית . טמפ' 38.5 . התייבשות 7-8% .
CBC- המוקונסנטרציה ( HCT 63.5% ) , תרומבוציטופניה ( PLT 43,400 )
כימיה- אנזימי כבד מאד גבוהים ( ALP 523 , ALT 2001 , GGT 41.8 , Bil 1  ) , אזוטמיה פר-רנלית קלה ( urea 85 , creat 1.5 )
קרישה – non coagulate  , פלזמה המוליטית, שתן דמי.
אבחנה – DIC ( כנראה עקב מכת חום מאתמול ) , עם מעורבות של פגיעה בכבד.
אושפזה עם עירוי נוזלים + זנטק , מטרונידזול, קפורים . קיבלה מנת FFP אחת בבוקר ועוד אחת בשעות הערב .

יום 2
למחרת תפקודי הקרישה חזרו לערכים נורמליים ( PT 9.3 sec , PTT 14.3 sec , fibrinogen 256 ) . אנזימי הכבד החלו לרדת ( ALT 1272 , Bil 0.7 ).
בשעות אחה"צ של היום השני החלה להראות סימני התאוששות. השלשול נפסק והחלה לאכול מעט.

יום 3
שוחררה הביתה עם מטרוג'יל, צפורל, אומפרדקס, Toxrid , SAME , מזון רפואי ( EN ו – intestinal  ), פרוביוטיקה.

יום 4
הגיעה לביקורת. נראת טוב, עירנית וחיונית. תאבון תקין.

יום 6
חזרה אחרי יומיים עם תלונה כי מאתמול לא אוכלת ולא שותה, אפאטית וחלשה.
בבדיקה פיזיקלית נמצא חום גבוה ( 40.7 ).
ספירה – לויקופניה ( WBC-1,570 ) , אנמיה ( RBC-4.09, Hgb-9.4 , HCT-27.5% ), תרומבוציטופניה ( PLT-92,100 )
כימיה – אנזימי כבד עדיין גבוהים מהרגיל אך במגמת ירידה.
אבחנה – ספסיס.
אושפזה, טופלה עם עירוי נוזלים, מטרונידזול, קפורים, מרבוציל, דיפירון . כמו כן , קיבלה מנת FFP נוספת.

יום 7
בבוקר חיונית, צבעים תקינים, תאבון חזר. שוחררה עם צפורל, מטרוג'יל, אולסניק, אומפרדקס, Toxrid, SAME , מירטזיפין.

יום 8
הגיעה לביקורת- אוכלת בתאבון ומרגישה טוב. הצואה עדיין רכה עם שרידי דימום קל.
טויה התאוששה לגמרי וחזרה לעצמה, וממשיכה להגיע למרפאתנו לחיסונים וכו'.

המקרה של טויה הוא דוגמה למקרה המשלב מס' בעיות בו זמנית , שניתנות למענה ע"י שימוש במנות פלזמה. אצל טויה הופיעו גם פגיעה בכבד, גם הפרעות קרישה ( עקב הפגיעה בכבד, ו- DIC ) וגם ספסיס. השיפור בתפקודי הקרישה בעקבות מתן הפלזמה היה מובהק ומשמעותי וניתן למדידה . השיפור בתפקוד הכבד התבטא בירידה בערכי אנזימי הכבד והבילירובין. אמנם סביר להניח כי מרכיבי הטיפול הנוספים ( נוזלים , אנטיביוטיקה וכו' ) תרמו רבות לשיקום הכבד, עם זאת , אנו מאמינים כי לפלזמה היה תפקיד חשוב מאד בתמיכה בתפקודי הכבד ( פקטורי קרישה, אלבומין, חלבונים נוספים ) . בשלב המאוחר יותר, התפתח ספסיס, וגם כאן הפלזמה תרמה רבות במתן אימונוגלובולינים, אלבומין ופקטורי קרישה , וסייעה להתאוששות המלאה והמהירה יחסית  של טויה  .

מקרה 2 – "חתואל"
חתול זכר, לא מסורס, בן 6 חודשים , מגזע קצר שיער הנפוץ במחוזותינו. טופל עקב פציעה ברגל קדמית במרפאה אחרת ע"י אנטיביוטיקה ועירוי נוזלים. הפציעה העמוקה ברגל גרמה לריאקציה דלקתית חריפה ובעקבותיה התפתח נמק מקומי מלווה ביצירת מוגלה שהובילה להרחבת הפצע וגם לספסיס מפושט. תהליך הספסיס הוביל ל- DIC חריף ובעקבותיו קואגולופתיה , בעקבותיה החתול דימם באופן מאסיבי בעיקר דרך מערכת העיכול ולמעשה פלט כמויות גדולות מאד של דם טרי מהאנוס.
בהגעה למרפאה :
לטרלי, חלש , ללא יכולת לנוע
נשימות קצרות ושטוחות
ריריות אפורות חיוורות
CRT ארוך מ- 3 שניות
היפותרמי ( מתחת ל- 34 מעלות )
לחץ דם נמוך מאד ודופק לא נימוש
קצב לב מהיר
לשמחתנו ולמזלו הרופאה המפנה הספיקה לפתוח ווריד ברגל אחורית. חתואל הוכנס לאינקובטור מחומם ומועשר בחמצן להתאוששות ולהורדת הסטרס. בוצע סיווג דם מטיפת דם קטנה שהצלחנו לדלות מקצה הוונפלון. התברר כי חתואל בעל סוג דם B , שהינו נדיר יחסית בארץ. חתואל קיבל מנת דם מלא אחת והחל להתאושש מעט. עם זאת , החל לשלשל בכמות רבה. הספירה הראתה לויקוציטוזיס (WBC 55,400  ) אנמיה (HCT 16.3% ) ותרומבוציטופניה (PLT 10,000 ). כמו כן, היפואלבומינמיה ( 1.77 ) והיפופרוטאינמיה ( 3.4 ) .קיבל מנת דם מלא נוספת ומנת FP מאותו סוג דם. כמו כן קיבל קונקיון והקסקפרון.
לאחר שתי מנות דם מלא ומנת פלזמה אחת שוב התדרדר והמשיך לדמם . ההמטוקריט צנח שוב ל- 8% . החתול שוב טופל במנת FP + הפרין  לעצירת הדימום ומנת דם מלא טרי מאותו סוג דם( כתוצאה מכך  HCT עלה ל- 15.5% והאלבומין עלה ל-2.31 ).   מאחר שבמשטח ניכר כי קיימת רגנרטיביות נמוכה, החתול טופל בדארבפואטין 6 מק"ג תת עורי + ברזל ומולטי ויטמין. הוסף לטיפול דקסמטזון תוך ורידי למניעת שוק וריאקציה אוטואימונית. בהמשך שולב פרדניזון בטיפול. 
לאחר הטיפול הזה חתואל התאושש מאד וחזר לאכול בתאבון רב.
במקביל בוצע גם טיפול בפצע. הפצע נוקה בספטל סקראב ולאחר מכן נשטף עם סליין סטרילי, רוסס בתמיסת כלור מדוללת ( ליקוויכלור ) והפצע נאטם ע"י יריעה של גרנופלקס. גרנופלקס מסייע למניעת זיהומים משניים חיידקים ופטרייתים ע"י מתן סביבה אטומה לחמצן.  מסייע גם לשמירה על סביבה לחה ומושך ומעודד תאים מקרופאגים וניאואפיתליאליזציה. במהלך הטיפול החתול טופל בכיסוי אנטיביוטי רחב טווח של מרבוציל ורוצפין – צפלוספורין דור שלישי המגיב גם כנגד גראם שליליים .
הפצע הלך והחלים יפה. ההמטוקריט זינק תוך 4 ימים מ- 15% ל- 32% הספירה הלבנה ירדה ל- 27,000  והטסיות עלו ל- 36,900.
לאחר שבוע חתואל עבר ניתוח לתיקון כירורגי של הפצע והסרת הרקמה הנמקית. לאחר שבוע נוסף הפצע נסגר לחלוטין.
בספירת הדם האחרונה שנערכה שלושה שבועות מהגעתו : WBC-19,600 , HCT-33.8% , PLT- 552

המקרה של חתואל מדגים שימוש בפלזמה להתמודדות עם הפרעת קרישה ( עקב DIC ) , ספסיס, היפואלבומינמיה, וככלי לשמירה על המוסטזיס בשילוב עם מנות דם . בסה"כ קיבל חתואל 3 מנות דם מלא, ו-2 מנות FP במהלך כל הטיפול. אין ספק שמנות הדם היו מרכיב משמעותי והכרחי בטיפול ומנות הפלזמה השלימו את החסר בספקן פקטורי קרישה, נוגדנים ואלבומין.

לסיכום
השימוש במנות פלזמה ברפואה וטרינרית תפס תאוצה בשנים האחרונות ברחבי העולם. גם בארץ , בעיקר בזכות הזמינות ההולכת ועולה של מוצרי דם וכן בזכות המודעות הגוברת בקרב הרופאים לאינדיקציות וליתרונות , המבוססת גם על נסיון מצטבר , אנו רואים עליה ברורה בשילוב מוצר זה במקרים השונים. בעוד שבעבר נטו להשתמש במוצרי פלזמה בעיקר לטיפול בהפרעות קרישה, כיום אנו עדים לעליה בשימוש באינדיקציות נוספות כגון פנקראטיטיס, ספסיס, פרוו וכו' , משום שמצבי מחלה אלו מאופיינים בריבוי בעיות .
אנו עומדים עתה בפתחו של הקיץ , עם כל הסכנות המוכרות הקשורות בו : הכשות נחשים, מכות חום , הרעלות אנטיקואגולנטים, קדחות קרצית וכו'.  מן הסתם ניתקל במצבים בהם נוכל לעזור למטופלים שלנו ע"י מתן מנות פלזמה , כל מקרה לפי צרכיו.

אנחנו בבנק הדם עמלים בהכנת המקררים והמקפיאים במלאי גדול של מוצרי דם בכלל ומנות פלזמה בפרט לקראת הקיץ. מקווים ומאמינים שנצליח לספק את הדרישה ובכך לסייע לוטרינרים במרפאות השונות ברחבי הארץ לתת רפואה מתקדמת ויעילה למטופליהם.