CANINE SCABIESסקביאס בכלבים וחתולים - 

ד"ר ליאורה וולדמן  BVM&S CertSAD MRCVS

סקביאס בכלבים
מחלת הסקביאס ( (canine scabiesנגרמת על ידי אקרית (טפיל)  .Sarcoptes scabiei var.canis
גודל האקרית 200-400 מיקרומטר וניתן לראותה רק במיקרוסקופ (תמונה מצורפת בהמשך).
המאפיין של המחלה הוא גרד עז שנגרם בשל גירוי מכני של האקרית שחופרת תעלות בעור להטיל ביצים וגם בגלל אלרגיה (רגישות יתר) לאקרית.
 
בסרטון נראה הטפיל במגרד עור תחת עדשת המיקרוסקופ. תודה לד"ר טל מאייר על הסרטון


סקביאס היא מחלה מאד מדבקת ולרוב כל הכלבים שחיים עם כלב נגוע או שבאים במגע אתו כמו למשל בפנסיון, בבית מחסה, במספרה ובפארק נמצאים בסכנת הידבקות.

בטמפרטורת חדר של 20-25 מעלות צלסיוס הטפיל יכול לשרוד בסביבה בין 2-6 ימים ובטמפרטורות נמוכות של 10-15 מעלות צלסיוס ותנאי לחות מתאימים הוא יכול לשרוד עד 3 שבועות. את המחלה רואים כל ימות השנה ללא עדיפות לעונה מסוימת.  הטפיל Sarcoptes scabiei מדביק זכרים ונקבות בצורה שווה וכל גזעי הכלבים חשופים להדבקה באותה מידה.  

Sarcoptes scabiei של הכלב אינו דומה לטפיל הסקביאס של בני אדם אבל הוא יכול להדביק בני אדם, חתולים ושועלים. כלבים גם יכולים להידבק מסקביאס של שועלים וכנראה מסקביאס של בני אדם.

לבני אדם שנדבקו בסקביאס מכלב יש גרד חזק ופפולות (פצעונים זעירים אדומים) על הגוף ועל הידיים. הגרד מתגבר במקלחת חמה או תחת שמיכה חמה ונעלם מעצמו תוך 12 – 14 יום אם הכלב מטופל. אם הגרד בבני אדם לא נעלם זה יכול להיות בגלל שהטיפול בכלב לא נעשה כהלכה, או שנמצאים טפילים בסביבה או שמדובר בסקביאס של בני אדם שהדביק את הכלב.

סקביאס גורם לגרד עז בבני אדם

הגרד בכלבים מתחיל כמה ימים לאחר מגע עם כלב נגוע. נקבת הטפיל מטילה ביצים בתעלות שהיא חופרת בשכבת העור החיצונית (אפידרמיס) מה שגורם לגרד הן בשל הגירוי המכני והן בשל התפתחות תגובה אלרגית של הכלב לטפיל. ככל שהמחלה מתקדמת הגרד הולך ומתחזק משום שמספר הטפילים בעור עולה והכלב מפתח תגובה אלרגית חזקה לטפיל.

המחלה אופיינית לכלבים צעירים בני פחות משנתיים אך נראית גם בכלבים מבוגרים יותר. הגרד מופיע באוזניים, בפנים, במרפקים, בבטן, בחזה, בקרסוליים ( hocks ) ואף בכפות הרגליים. אם הכלב לא מטופל המחלה מתפשטת ומופיעות קרחות, קליפות, דלקות עור וקשרי לימפה מוגדלים. ישנם כלבים שאצלם הגרד קל מאד והמחלה דומה לאלרגיה, לפטריה, לדלקת עור ולמחלות טפיליות אחרות.

האבחנה של סקביאס נעשית על ידי זיהוי הטפיל, ביצה, או צואה שלו במיקרוסקופ באמצעות מיגרדי עור. מיגרדי העור חיוביים רק ב- 20%-50% ולפעמים האבחנה נעשית על ידי תגובה לטיפול. בחוץ לארץ קיימות בדיקות דם לנוגדני סקביאס.
 
הטיפול הוא על ידי שימוש בחומרי הדברה שהורגים את הטפיל. זה יכול להיעשות בשטיפה של הכלב (פחות שכיח כיום), בהזרקה, במתן פומי או בשימוש בתכשירים ספציפיים שמטפטפים על העור. מבין חומרי ההדברה הקיימים, הווטרינר בוחר בתכשיר המתאים לפי גזע הכלב, ההיסטוריה של הכלב ודרכי השימוש בתכשיר. הווטרינר עשוי להחליט לתת לכלב גם סטרואידים כדי להקל על הגרד שנגרם בגלל האלרגיה לטפיל. על כל חיות הבית לקבל טיפול בחומרי הדברה גם אם אינן מתגרדות כי המחלה מאד מדבקת. מכיוון שהטפיל שורד בסביבה עד 3 שבועות צריך לבצע הדברה סביבתית.

     














כל הזכויות על התמונות שייכות לד"ר ליאורה ולדמן.

סקביאס בחתולים
מחלת הסקביאס בחתול ניגרמת על ידי אקרית (טפיל) בשם Notoeders cati.
-טפיל זה דומה לטפיל הסקביאס של הכלב Sarcoptes scabiei var. canis. המחלה גורמת לגרד עז, מדבקת בזכרים ובנקבות בכל הגילאים, בכל עונות השנה, ועוברת מחתולה לגורים.

על אף שהטפיל Notoeders cati  ייחודי לחתולים הוא יכול להדביק ארנבות, שועלים, צ'יטה, רקון ובני אדם. לבני אדם שנידבקו בטפיל יש גרד שחולף תוך זמן קצר משום שבני האדם אינם המארחים הטבעיים של הטפיל והטפיל לא יכול להתקיים בעורם. הטפיל לא יכול לשרוד בסביבה ולכן ההדבקה נעשית על ידי מגע ישיר בין חתולים ובעיקר בין חתולי רחוב.

האקרית חופרת תעלות בעור ומטילה בהן ביצים וכל מעגל החיים של הטפיל נעשה על החתול. הגרד ניגרם בשל הגירוי המכני ובעיקר בשל תגובה אלרגית של החתול לטפיל.
בחתול עם סקביאס רואים דילדול שיער שעם הזמן מתפשט לקרחת. הגרד החזק גורם לחתול לפצוע את עצמו מה שגורם לדלקת עורית, לפצעים וקליפות שנראים בצואר ובראש, באפרכסות האוזניים, בפנים ובעפעפיים. בשל הרגלו של החתול לישון מקופל הטפיל עובר מהראש לאזור  הזנב ולרגליים. אם החתול אינו מטופל המחלה מתפשטת על כל הגוף.
בניגוד לסקביאס של הכלב, את הטפיל של החתול מוצאים בקלות במיגרדי עור וניתן לראות אותו, את הביצים שלו או את הצואה שלו במיקרוסקופ.
הטיפול במחלה נעשה באמצעות חומרי הדברה שהורגים את הטפיל, ושניתנים בהזרקה או באמפולות ספציפיות על העורף (spot on) בהתאם לשיקול דעתו של הרופא המטפל.
  

















Thanks to Prof. W.H Miller for sharing his photos.


יש שאלות? דואגים לחית המחמד? בואו לשאול את הווטרינרים שלנו בפייסבוק
ארגון הווטרינרים לשרותך