מחלת הכלבת

מחלת הכלבת מוכרת לאדם משחר האנושות. המחלה נגרמת על ידי נגיף (וירוס ממשפחת RHABDOVIRUS) שתוקף את מערכת העצבים המרכזית, בעיקר את המוח. כלבת גורמת לתסמינים עצביים, שיתוק ומוות ביסורים בבע"ח ובבני-אדם.
המחלה היא קטלנית. לא ניתן לרפא את החולה ברגע שנראו תסמינים כלשהם.

בשנים האחרונות 2009-2011 חלה התפרצות של המחלה בעיקר צפון הארץ. בע"ח רבים נתגלו כנגועים במחלה: כלבים, תנים, בקר, צאן, חיות בר ועוד.
בעשור האחרון היו גם שני מקרי מוות של בני-אדם ממחלת הכלבת.

ארגון הרופאים הווטרינרים לחיות הבית רואה חשיבות רבה להפצת הידע על המחלה הקטלנית ועל חשיבות החיסון נגדה. החיסון מגן על חית המחמד וגם על בני המשפחה שסובבים אותה.
 

מי עלול להדבק במחלת הכלבת?

כל היונקים עלולים להיבדק, כולל בני אדם. שועלים ותנים שחיים בטבע נחשבים למאגר הגדול של כלבת בישראל.
בע"ח שלא נדבקים ולא מעבירים את המחלה (במצבים טבעיים): עופות, זוחלים, דו-חיים, דגים.
 
חיסון נגד כלבת מציל חיים
חשוב, מומלץ ודרישה חוקית לחסן כלבים נגד כלבת בישראל.
 

הדבקה בכלבת

הנגיף מועבר מבע"ח נגוע בכלבת דרך הרוק, בד"כ ע"י נשיכה. גם מגע עקיף של רוק עם פצע פתוח מאפשר הדבקה. הנגיף חודר אל מערכת העצבים ההיקפית ומשם נודד אל מערכת העצבים המרכזית, אל המוח.
 

תסמינים של מחלת הכלבת

ישנו מגוון רחב של תסמינים, שעלולים להיות שונים פי סוג בעה"ח ולפי הננשך הספציפי. למחלה יש שתי צורות עיקריות, ובשתיהן יש חריגה מההתנהגות הנורמלית המוכרת:
בצורה התוקפנית - בעה"ח יתקוף בני-אדם, חיות ואפילו עצמים דוממים.
בצורה השקטה - בעה"ח שקט מאד ומופנם.
בשלב המאוחר של המחלה מתפתחים קשיים בבליעה (אי-יכולת לשתות), ריור מוגזם (קצף), התכווצויות שריר או שיתוק, המנעות ממים ושינויים בקולות המופקים ע"י בעל החיים.
 

איבחון המחלה בבעלי חיים

אם ישנם תסמינים חיצוניים קלאסיים - הם מעלים חשד אצל הרופא. לעתים אין תסמינים אופיניים אלא חולשה, אדישות ומוות פתאומי.
הדרך היחידה לאיבחון חד-משמעי של המחלה הוא בנתיחה שלאחר המוות ובדיקת מערכת העצבים של בעה"ח החשוד שחלה בכלבת.
 

ההגנה מפני מחלת הכלבת

ההגנה העיקרית מושגת ע"י חיסון של כל הכלבים בישראל. 
החוק מחייב לחסן כל גור כלבים מגיל שלושה חודשים, ואח"כ חיסון נוסף פעם בשנה לשארית חייו.
החוק לא מחייב חיסון בחתולים, אך יתכן שבאזורים מסויימים בהם הסיכון להדבק בכלבת גבוה  יומלץ על החיסון גם לחתולים. חתולים שלא יוצאים מהבית לחצר, אין צורך ממשי לחסנם אלא אם הווטרינר הפרטי או הרשותי מחליטים אחרת התאם לנסיבות המקומיות.

במעמד חיסון כלבת, כל כלב מסומן גם בשבב אלקטרוני לצורך זיהוי ספציפי.

יש עוד שאלות? בואו לשאול את הרופאים שלנו בקבוצה בפייסבוק

בכל שאלה בקשר למחלת הכלבת - מוזמנים לפנות אל אחד/ת מרופאי הארגון





*כל שנכתב במאמר זה הינו בגדר מידע כללי בלבד. בכל מקרה רפואי יש לפנות למרפאה וטרינרית או לרשות המתאימה.*