ועד ארגון הווטרינרים מביע עמדתו נגד מנהג שחיטת תרנגול כפדיון כפרות
יום בו קם אדם לחשבון הנפש בינו לבין בוראו בעבירות שבין אדם לחברו ובעבירות שבין אדם למקום הוא יום בו הרצון לכפרה ולמחילה פושה בקרבו, אין בו ביום מקום לעבירה על חוקי דאוריתא של צער בעלי חיים ואין מקום ללקיחת חייו של אחר תחתיו באמתלת שווא של כפרה ומחילה. ראוי לו לאדם להחליף נוהג שכזה במצווה שעניינה עזרה לזולת (פדיון כפרות בממון) ככפרה על עבירות שבין אדם לחברו ובתפילה לרחמי שמיים על עבירות שבין אדם למקום.
 
בעוד פוסקים גדולים וחשובים כגון הרמב"ם והרמב"ן כלל לא התייחסו למנהג זה עקב אי המצאותו בקרב קהילותיהם, פוסקים רבים אחרים בדורנו ובדורות שקדמו לנו פסקו בעד פדיון כפרות בממון אל מול מנהג כפרות בבעלי חיים

הרשב"א - "נראה בעיני כדרכי האמורים וריחקתי כל זה הרבה ובחסד עליון נשמעו דברי לא נשאר מכל זה וכיוצא בזה בעירנו מאומה"  

ר' יוסף קארו - "מה שנוהגים לעשות כפרות בערב יום כיפורים לשחוט תרנגול על כל בן זכר ולומר עליו פסוקים יש למנוע המנהג"

הרב והמקובל יצחק כדורי - "יש להעדיף על פניו תרומה לענייםעקב צער בעלי חיים ובעיות הכשרות העולות בדבר.

הרב פנחס זביחי - "כל עיקר עניין הכפרות אין לו שורש בש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים צעקו מרה על מנהג זה הנראה כעין דרכי האמורי

הרב שלמה אבינר - "כיוון שלא מדובר בחובה גמורה אלא במנהג ולאור בעיות כשרות וצער בעלי חיים ולאור כל דברי רבותנו יש להמליץ ולהעדיף לעשות כפרות על ידי כסף ולקיים מצווה גדולה לפרנס עניים

הרב חיים דוד הלוי - "ולמה צריכים אנו דווקא בערב היום הקדוש להתאכזר על בעלי-חיים ללא כל צורך ולטבוח בהם ללא רחמים בשעה שאנו עומדים לבקש חיים על עצמנו מאת אלוקים חיים"

הרב אברהם יוסף, הרב הראשי לחולון, יחד עם הווטרינר העירוני של חולון, ד"ר ויקטור חדד:  תהליך שחיטת העופות לכפרות, הנהוג במספר עדות לפני יום הכיפורים, ישנן תקלות הלכתיות וסכנות בריאותיותלפיכך, אנו מבקשים להמיר את שחיטת העופות בפדיון כפרות, הנעשה בתשלום השווה בערכו לעוף וניתן למקומות של תורה וחסדיש בכך תועלת גדולה יותר מכל שחיטת העופותמנהג הכפרות הנעשה בכסף מעולה ומשובח יותר משחיטת עוף לכפרות!
 
 
צילום: ג'קי סויקיס: www.soikis.com